שיפור מעמד חברי מליאת הרשות המקומית

שביט מס (ראש מועצת קדימה-צורן לשעבר)

מרצה: שביט מס
שביט מס – Mass Shavit

שיפור תפקוד חברי מליאת הרשות המקומית:

משרד הפנים מארגן קורסים לחברי מליאות הרשויות המקומיות, אולם הקורסים אינם חובה. לדעתי יש להפוך לחובה את הקורסים המקצועים לחברי המליאה, כפי שנהוג עם קורסים מקצועיים ברשויות המקומיות. אי השתתפות בקורס תוך פרק זמן שיקבע על ידי משרד הפנים תביא לסיום כהונת חבר המליאה.

תפקיד חברי מליאת הרשות המקומית חשוב ביותר והשפעתם על חיינו גדולה מאד.
חברי מליאת הרשות הם אלו שמקבלים החלטות על סעיפי תקציב הרשות המקומית, הנגזר מסדרי העדיפויות שלהם, לצד החלטות לגבי השקעת כספי הפיתוח של הרשות, ובנוסף עליהם לוודא שהרשות המקומית מתנהלת בהתאם לחוק ולנוהל.

במשך שנים רבות עוסקים במשרד הפנים, ובמוסדות האקדמאים בניסיונות לשפר את מעמד חברי מליאת הרשות המקומית לצד חיפוש דרכים לשיפור מקצועי של עבודתם (המבוצעת ובהתנדבות).
במאמר זה אנסה להעלות בקצרה רעיונות שעשויים לתת מענה לשאלות הללו.

שינוי שיטת הבחירות לרשויות המקומיות:

שינוי שיטת הבחירות: שיטת הבחירות של חברי מליאת הרשות המקומית, צריכה לעבור שינוי יסודי ולהפוך לשיטה מעורבת (יחסית ואישית).

יש לאפשר לבוחרים לבחור בגיליון הצבעה (עדיף שיהיה אלקטרוני), בסיעה אחת מכלל הסיעות המתמודדות, בהתאם להשקפותיהם.
כל סיעה תציג בפני הבוחרים רשימה של חברי מליאה מוצעת, שתכלול  הצעות לחברי מליאה השווה לסה"כ חברי מליאת הרשות ולבוחרים תינתן האפשרות לדרג את חברי הרשימה אותם יהיו מעוניינים לראות כחברי מליאה.
המקום הראשון בכל רשימה יהיה משוריין – מי שהסיעה תעמיד במקום הראשון ברשימתה, יהיה נציגה הראשון ויבחר באופן אוטומטי ככל והרשימה תקבל מנדט אחד בלבד, יתר החברים יבחרו בהתאם לדרוג בבחירת הציבור.
חלוקת המנדטים במליאת הרשות תבוצע בהתאם לשיטה היחסית הנהוגה כיום (סה"כ הקולות הכשרים לחלק למספר המושבים במליאה יתנו את המדד למנדט. המושב ראשון יהיה 75% מהמדד למנדט, שאר המנדטים יחולקו בהתאם למדד למנדט ולעודפים הגדולים ביותר).

יתרונות בשינוי שיטת הבחירה של חברי מליאת הרשות:

אימוץ שיטה זו תגדיל את הסיכוי שחברי מליאת המועצה שיבחרו יהיו ברמה אישית גבוהה ובעלי מעורבות בישוב בו הם יכהנו כחברי מליאה.
שיטת הבחירה תחייב את חברי המליאה, לתת דין וחשבון לציבור שבחר בהם. בנוסף השיטה תגדיל את המחויבות של חברי המליאה לבצע את תפקיד הבקרה והביקורת על התנהלות הראשות והעומד בראשה באופן ענייני לצד חיזוק חובתם חברי המליאה לפעול בצורה עניינית יותר לטובת הציבור בהצבעותיהם.

יתרון נוספת של השיטה נעוץ בכך שהיא עשויה לצמצם את האפשרות של המועמדים לראשות המקומית, להבטיח תפקידים לאחר הבחירות לחברי מועצה פוטנציאלים (הבטחות המנוגדות כמובן לחוק!) מכיוון שהם לא ידעו מי מהרשימה יבחר ובאיזה מקום ברשימה.

מקצועיות חברי מליאת הרשות:

  • חברי המליאה הם דירקטורים ככל ונתייחס אליהם כדירקטורים ברשות המקומית, החובות שלהם וזכויותיהם יהיו שוות לדירקטור בכל חברה.
  • שרותי יעוץ יש חובה לאפשר לחברי מליאת המועצה לעשות שימוש (לצורך תפקידם) בשירותי יעוץ משפטי (שתוגבל בשעות יעוץ לשנה) במסגרת זו יוכלו לקבל יעוץ משפטי, כמו כן יעמוד לרשות חברי המליאה שרותי רו"ח שיסייע להם בתחום הבקרה הכספית על התנהלות הרשות (מוגבל בשעות לכל שנה).
  • במקום לאפשר לחברי המליאה לשאול שאילתה את ראש הרשות, יש לאפשר לחברי האופוזיציה להעלות נושא אחד לסדר היום בכל ישיבה ולכל סיעה באופוזיציה, עד 4 נושאים לישיבה. את הנושאים לא ניתן יהיה להסיר מסדר היום אלא על ידי מגיש הבקשה, וחובת ראש הרשות תהיה לקיים דיון בנושאים שהועלו בהתאם להוראות החוק.

גמול לחברי מליאת הרשות המקומית עבור ישיבות:

ברוב מדינות העולם מקבלים חברי מליאת הרשות המקומית שכר חודשי או תשלום לכל דיון במליאת הרשות או באחת מוועדות הרשות. בישראל התקימו ומתקיימים לא מעט דיונים בנושא מתן גמול לחברי המליאות, אולם עד כה, לא התקבלה החלטה לגבי תשלום לחברי מליאת הרשות המקומית, ועבודת חברי המליאה מבוצעת כולה בהתנדבות מלאה.

לאחרונה שב נושא גמול חברי המליאה לדיון במסגרת עבודת מטה המבוצעת במשרד הפנים, לו שותפים גורמים שונים מהאקדמיה ומהשלטון המקומי (בעבר ובהווה).

כפי שציינתי בתחילת מאמרי זה, חברי מליאת הרשות המקומית הינם דירקטורים לכל דבר ועניין, חלים עליהם חובות זהות לחובותיהם של דירקטורים בכל חברה כגון: מניעת מצב של ניגוד עניינים, חובת זהירות, חובת ההתייעצות, והם זכאים לביטוח נושאי משרה.

אולם עד כה שעות העבודה הרבות של חברי המליאה אינם מתורגמות לגמול כל שהוא, עובדה שמקשה על השילוב בין הצורך בפרנסת משפחתם, ההיגיון החייב לתגמל כל אדם שאנו רוצים שייתן 100% מיכולותיו למען הארגון ועוד.

ההצעות שהועלו בכנסת:

הכנסת דחתה מספר פעמים הצעות חוק בנושא זה של ח"כ דודי אמסלם, הצעת חוק של ח"כ אוסאמה סעדי, הצעת חוק של ח"כ יעל גרטנר (ועוד 40 ח"כ)  והצעת החוק של ח"כ יוליה מלינובסקי (ועוד 20 ח"כ) , לאחר שהוצע לשלם לחברי מליאות הרשויות כ- 761-750 ₪ בגין כל ישיבה, ובסה"כ עלות שנתית של כ- 68 מיליון ₪ (בעבור שתי ישיבות בחודש).

בדיונים שהתקיימו לאחרונה, אמרתי כי חובה לתגמל כספית את חברי מליאת הרשות המקומית כחלק מהשינויים הנדרשים, אולם מי שאמור לממן את הגמול של חברי המליאה הינה מדינת ישראל דרך משרד הפנים.

ככל והגמול לחברי מליאת הרשות המקומית תהיה על חשבון הרשויות, לדעתי חלק מהרשויות יתקשו מאוד לעמוד בהוצאה הנוספת מתקציבה, והלחץ הציבורי למנוע שימוש בכספי הרשות לצורך תגמול חברי המליאה יביא לאי העברת תגמול לחלק מחברי המליאה.

עקבו אחרינו במדיה החברית