כאוס ניהולי ווירוס הקורונה
על מנת להתמודד עם העמימות וריבוי המשמעויות שיוצרת ההתמודדות עם וירוס הקונה, על הממשלה לעשות שימוש בכל המערכות שעומדת לרשותה, לשם הכנת תרחישים ופתרונות אפשריים, שישפרו מאוד את מהירות התגובה שלה לבעיות הצצות חדשות לבקרים בנושא ההתמודדות עם משבר הקורונה, ובמקביל על הממשלה להתאים את האסטרטגיה הניהולית שלה ואת מטרותיה.
תורת הכאוס
תורת הכאוס מתארת מערכות רבות, שגם כאשר אנו יודעים את כל החוקים השולטים בהם, לא ניתן יהיה לחזות את התפתחותם לטווח ארוך. מערכות אלו מכונות מערכות דינמיות עם רגישות גבוהה לשינויים אפסיים כמעט בתנאי ההתחלה.
המאה ה- 21 מתאפיינת בשינוים דינמיים ובלתי צפויים בעולם העסקי והציבורי, אנו מגדירים זאת ככאוס.
התאוריות הניהוליות ששלטו בעולם במאה ה- 20 של בירוקרטיה ונהלי עבודה סדורים ומקובעים, הופכות פחות רלבנטיות בעולם המשתנה אל מול עיננו בשעה שאירגונים ציבורים חשופים לכוחות מקבילים של התפזרות והתכנסות, יציבות וחוסר יציבות, התפתחות ונסיגה, שמרנות ומהפכנות, או בקצרה -הכוחות המופעלים על הארגונים הינם מנוגדים, לכן אנו מצפים שארגונים ציבורים יפתחו כלים להתמודדות עם המציאות המשתנה במהירות.
על משרדי הממשלה לשנות את צורת המחשבה שלהם ממחשבה לינארית האופיינית כל כך לגוף בירוקרטי למחשבה רשתית שמאפשרת גמישות, יעילות ומהירות באופן קבלת החלטות, לצד ניהול בגובה העיינים.
מה הקשר בין ניהול מודרני לוירוס הקורונה?
רוב מדינות העולם החלו להגיב למגיפה בחודשים פברואר ומרץ 2020, אחרות החלו לפעול מאוחר יותר.
חוסר הוודאות לגבי אופן והשלכות ההדבקות בווירוס, הכה פעם אחר פעם במדינות העולם.
הגמישות והיצירתיות הכול כך נדרשות מהמגזר הציבורי בתקופה זו, בניגוד לבירוקרטיה השלטת ברוב מדינות העולם, הובילה, ועדין מובילה גם את הממשלה בישראל לפעילות איטית, מורכבת ומוגבלת ולא אחת אף לשיתוק.
תוצאות השיתוק, הינה הידבקותם של עשרות אלפי אנשים בישראל, ומיליוני אנשים ברחבי העולם בווירוס הקורונה, ומותם של למעלה מ 600 מאות אלף אנשים בעולם ולמעלה מ- 500 (נכון לסוף יולי 2020), במקביל לנזקים בתחומים רבים ומגוונים ששנים נאלץ לטפל בהם.
למה חלק מההחלטות התנפצו לקובעי המדיניות בפנים?
לא אחת ממשלת ישראל עשתה שימוש בנתוני תחלואה ארציים, או בינל"א, והשליכה מהנתונים לגבי פעולות בישוב ספציפי, מבלי לעשות שימוש בנתונים יחודיים לישוב כגון: כמות נפשות ליחידת דיור, מינהגים יחודיים לקהילה, נתונים לגבי תוחלת החיים בישוב ועוד, שלו היו נאספים ומנותחים לצד נתוני התחלואה, הנתונים האפידיולוגים, היו מאפשרים בלא אחד מהמקרים להגיע להחלטות שונות, מדויקות ואפקטיביות עבור המטרה הכוללת שהיא צמצום התחלואה בקורונה.
התוצרים המיידים של ההחלטות השגויות הינן פגיעה בתוצר המקומי, פגיעה קשה בסחר העולמי ופגיעה במרקם החברתי ברוב מדינות העולם, לצד החלטות הסובלות מעמימות מכוונת, שחלקן התקבלו ללא נתונים, או מבוססות על נתונים המנותחים באופן שגוי שמובילות להחלטות שגויות.
החלטות מוזרות שמתקבלות על ידי הממשלה המתקבלות מבלי שהציבור הרחב חשוף לנתונים שבבסיס ההחלטות, תורמות לחוסר הוודאות וחוסר האמון בממשלה.
החלטות מובילות לשרשרת תוצרים שלא נצפו מראש
במצב בו לכל פעולה של קובעי המדיניות יש פוטנציאל הרסני של תגובת שרשרת כאוטית שלא נצפתה מראש, או כזו שעוצמתה לא נצפתה מראש, הטעות הקריטית בניהול המידע וניתוחו הוביל באופן ישיר לגל ההתפרצות השני.
הסגר הכללי עליו הוחלט שהיה בהחלט צעד ראשוני נכון, הוביל להוצאת עובדים לחופשה, לפיטורים בהיקפים חסרי תקדים, ללחצים בלתי נשלטים על משקי הבית, להגברת תלות משקי הבית בשרותי רווחה, לקריסת עסקים, ולכריתת ענפים כלכלים במחי יד, לצד התקוממות אזרחית כנגד השלטון המרכזי במדינות רבות.
ניתוח נתונים נכון לצד הטלת הסגר בחודש אפריל 2020, היה מאפשר למקבלי ההחלטות לבחון ישום של פעולות משלימות כגון: העברה מיידית (כבר בחודש אפריל 2020) של כספי סיוע למשפחות, לבעלי עסקים, לעצמאיים, מחשבה יצירתית במטרה שלא לפגוע באומנות ובתרבות, ובמקביל תכנון של השקעה ממשלתית בפרויקטים של תשתית ציבורית שייצרו עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים ויניעו את גלגלי המשק המשותק.
מסקנה:
איסוף וניהול המידע הרב בנושא הקורונה, ושימוש במידע הידוע מניתוח נתונים סטטיסטים אחרים עבור מקבלי ההחלטות, לצד הכנה מראש של מקרים ותגובות במטרה לנסות לצפות את העתיד המורכב והמשתנה, ישפר את התמודדות המדינות עם מגפת הקורונה, כולל ארגון מערך מידע ופרסום בשקיפות מלאה לציבור, ידייק את ההחלטות ויחזיר את אמון הציבור במקבלי ההחלטות.
