כיצד להכין את הרשות המקומית לחירום – לקחים מקדימה-צורן
מדינת ישראל מורגלת לצערנו בסבבי לחימה, מבצעים, ואירועי חירום מסוגים שונים. מצב חירום, כפי שחודד לנו בחודשים האחרונים, אינו רק מצב של מלחמה קונבנציונאלית, איתה התמודדנו מספר פעמים ב-72 שנות עצמאותה של מדינת ישראל. מגיפה, רעידת אדמה, שריפות מקומיות או כאלה בקנה מידה נרחב ואסונות טבע נוספים, מציבים בפני הרשות המקומית אתגרים שונים, ויעודה לספק שירותים זמינים ומגוונים לתושבים.
באמצע חודש מאי 2020 סיימתי כמעט 60 ימי מילואים בפיקוד העורף, לאחר שסיימתי כהונה בת 2 קדנציות כחבר מועצה וקדנציה אחת מתוכן כראש המועצה המקומית בקדימה-צורן, אותה התחלתי בחודש נובמבר 2013.
כשנכנסתי לתפקידי כראש המועצה,מצאתי רשות שהייתה במצב של חוסר כשירות לחירום. בפרק הזמן מהיום בו התחלנו להכשיר את הרשות להתמודדות עם מצבי חירום ועד שסיימנו את כתיבת נהלי החירום, אימון מכלולים והצטיידות, החל מבצע צוק איתן בחודש יולי 2014.
אני זוכר היטב את שיחת הטלפון שקיבלתי להתכונן לקליטתם של כ-500 מפונים מדרום הארץ במרכזי הקליטה בישוב, ואת זו בה הוזמנתי לכנס ראשי רשויות דחוף עם מפקד הנפה בפיקוד העורף, משם יצאנו כולנו עם הנחיה לפתוח מקלטים.
פיקוד העורף הוקם בחודש פברואר 1992 מתוך הבנה שהמלחמה הבאה מחייבת טיפול באוכלוסייה האזרחית שבעורף על ידי חיזוק החוסן, חילוץ ,הצלה, מיגון, טיפול בחומרים מסוכנים ועוד.
רשות מוכנה מוגדרת בנהלי העבודה והבקרה של פיקוד העורף, וכל רשות מקומית עוברת ביקורת, ותרגול לצורך לימוד ובחינה של רמת מוכנותה לחירום.
אז איך הופכים רשות שאינה כשירה לרשות כשירה בזמן קצר על קצה המזלג:
1. נהלי חירום – יש לרתום את מנכ"ל הרשות ומחלקת הבטחון לשינוי וכמובן את כלל מנהלי הרשות במטרה להכין נהלי חירום לכל מחלקה/אגף שישקפו הן את נהלי העבודה בשגרה והן את ההנחיות לחירום של הגורמים המקצועיים ושל משרדי הממשלה ופיקוד העורף.
2. תרגול, תרגול ותרגול של הרשות על מנת לבחון שהנהלים שנכתבו אכן מוטמעים, ברורים ומתאימים לצרכי הרשות. ככל שהרשות תתורגל יותר בשגרה, נהלי החירום יוטמעו וניתן יהיה לוודא שבעלי התפקידים מכירים את המשימות שלהם בחירום.
3. הצטיידות – על מנת לספק את צרכי הצוותים בחירום חובה על הרשות לוודא שהציוד עבור עובדי הרשות המקומית בחירום נמצא במחסני הרשות וזמין לכל מצב.
רשימת הציוד ארוכה ומגוונת בהתאם לגודל הרשות, כמות האגפים והצרכים. יש לשקול לרכוש מחסומים לבידוד אזורים לצד ציוד הגנה לצוותים בשטח, תאורת לילה, ציוד חילוץ והצלה ועוד.
יש לבחון רכישת גנרטור/ים לשעת חירום לאפשר רציפות תפקודית לניהול הרשות לצד רכישת מכשירי קשר לשימוש כאשר רשתות הטלפוניה קורסות וליצירת קשר מהיר בין מנהלי ועובדי הרשות, קסדות, שכפ"צים, תאורת חירום ועוד.
שימו לב פיקוד העורף יכול לסייע באספקת גרור חילוץ כאשר מוקם צוות סע"ר (סיוע עצמי ראשוני), גרור חפ"ק ובוודאי כגורם מקצועי, ביעוץ והכוונת הרשות.
4. טיפול במשבר מים – הרשות חייבת שיהיה לה פתרון לטיפול בכל משבר מים מול תאגיד המים והביוב ורשות המים. מעבר לנוהל חלוקת מים בחירום, טיפול בקו הזנת מים חליפי במידה וקו מים נפגע. הקשר בין הרשות לתאגיד המים הינו אחד הצירים הקריטיים לאבטחת רציפות תפקודית בחירום.
5. הכנת חיבורים לגנרטור למבני ציבור– מבני ציבור רבים יכולים לשמש בחירום כמרכזי קליטת אוכלוסייה, ואו כמרכזי שירות רובעים ברשות המקומית. חשוב לוודא שלמבני הציבור יש חיבור מהיר לגנרטור חיצוני על מנת שבמצב של קריסת מתח חשמל לתקופה ארוכה ניתן יהיה לספק חשמל באמצעות גנרטור למבנה.
6. מערכת החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי – תפקיד מערכות החינוך בחירום לגבות את העשייה העירונית הן בפעילות לילדים ברשות והן לילדי עובדי הרשות שיתכן ויזדקקו לשמרטפיות, תנועות הנוער יכולות לסייע בכל היערכות של הרשות מחלוקת מזון, מים, תרופות, הצטרפות לצוות סע"ר ועוד.
7. כלי צמ"ה – בחירום יתכן והרשות תזדקק לכלים כבדים לפינוי צירים, פינוי הריסות ועוד. על הרשות המקומית לוודא שיש לה הסכמים עם בעלי כלים כבדים שבשעת הצורך ניתן יהיה להפעיל אותם באופן מידי.
8. תשתיות גז /חומ"ס – בלא מעט בנינים יש צוברי גז. על הרשות המקומית לוודא שיש לה רישום של כלל צוברי הגז, על מנת שבשעת שריפה ניתן יהיה לנתק את חיבור הגז לבניין על מנת למנוע התלקחות או פיצוץ גז.
כנ"ל לגבי מאגרים של דלקים, או כל חומר מסוכן שנמצא בשטחה הגיאוגרפי של הרשות המקומית, והמחייב מענה בהתאם לאופי החומר המסוכן ובהתאם להנחיות משרדי הממשלה ופיקוד העורף.
9. אספקת מזון – כל ספקי המזון ברשות המקומית חייבים להיות מעודכנים ברשות, יש להכין חוזי התקשרות עם ספקי מזון לכל צורך בחירום, במקביל יש לייצר התקשרות עם ספקי מזון מוכן ככל ויהיה צורך לחלק מזון מוכן לאוכלוסייה בחירום וככל שזה לא יסופק על ידי המדינה.
10. בעלי חיים- על הרשויות בחירום לדאוג גם לבעלי החיים בישוב הנמצאות בפינות חי , במוסדות החינוך חתולי רחוב, כלבים ועוד. בעלי החיים צריכים טיפול והתייחסות ככל תושב בישוב ויש להכין תוכנית להאכלה ,מענה למים, וטיפול וטרינרי לבעלי החיים בשעת חירום.
11. מתנדבים – שעת חירום מעמיסה על הרשות משימות רבות שלא קיימות בשגרה. גיוס מתנדבים, אימונם וניהולם הינו חלק חשוב מאוד ביכולת הרשות להתמודד עם תוספת המשימות. ככל שמצב החירום נמשך זמן רב יותר כמות המתנדבים קטנה, ולכן יש לייצר מאגר מתנדבים גדול ככל שניתן ולוודא שיוצרים עמם קשר רצוף ומאמנים אותם בשגרה על מנת שבחירום ידעו את תפקידם היטב ובמטרה לחזק את המחויבות שלהם להצטרף למאמץ הרשותי.
12. תקשורת – ערוצי תקשורת לציבור, מסרים ואחריות על עדכון שוטף של האוכלוסייה מהווה מרכיב חשוב מאוד בחיזוק החוסן של האוכלוסייה. ככל ויש ברשות המקומית דובר/ת עליהם יהיה לוודא שהם מודעים לכל כלי התקשורת בהם ניתן ליצור קשר עם האוכלוסייה (שימו לב שאוכלוסיות שונות דורשות דרכי תקשורת שונים ומגוונים ועלינו לקחת בחשבון זאת בגיבוש תוכנית התקשורת בחירום).
13. רפואה/ בריאות – מרפאות, בתי חולים , תחנות מד"א, רופאים, וטרינרים, אחיות, חובשים המתגוררים בישוב – כל אלו חייבים להיות מרוכזים במסגרת נהלי החירום על מנת שככל ויהיה צורך ניתן יהיה ליצור קשר ולרתום את גופי הרפואה והבריאות במהירות למאמץ הרשותי.
14. כיבוי אש ומשטרה – לכל אחד מגורמי ההצלה והשיטור משימה חשובה מאוד בחירום. הקשר בין הרשות המקומית לשני הגורמים הללו קריטי להצלחת משימות שונות, אבטחת הסדר הציבורי, חילוץ והצלה.
15. אוכלוסייה נזקקת – ברשות המקומית יש אוכלוסייה מוחלשת שזקוקה לסיוע מיוחד במשך כל השנה ובעיקר בשעות חירום. הסיוע בא לידי ביטוי באספקת מזון, אספקת תרופות בחירום, זקנים, חולים, משפחות מטופלות ברווחה, תלמידי חינוך מיוחד, בתי אבות, מוסדות בקהילה ועוד.
שימו לב שמעגל האוכלוסיות הנזקקות לסיוע בחירום גדל לעיתים באופן דרסטי ומשאבי הזמן, כ"א והכסף שהרשות צריכה יהיו גדולים לאין שיעור ממעגל הנזקקים בשגרה.
16. גורמים משפיעים ברשות – בכל רשות מקומית יש לא מעט אישיים שיכולים להשפיע על האוכלוסייה.
חשוב לרכז את כלל השמות ודרכי התקשורת לאותם אישים (מנהיגי ציבור, יו"ר הנהגות הורים, מנהלי רובע, מדריכי כושר, רכזי תנועות הנוער, מנהלי בתי אבות, אנשי דת,
17. מוסדות דת– בתי תפילה, בתי עלמין וכל מה שקשור לפולחן דתי חייב להיות מרוכז על ידי הרשות המקומית דרך שלוחתה המועצה הדתית.
מעבר לחשיבות חופש הדת, למנהיגי הדת יש השפעה על ציבור נרחב בכל ישוב וכמו כן המועצות הדתיות אחראיות ברוב הישובים על נושא הקבורה, כך שבחירום תפקיד לא אחת מאוד מרכזי.
18. ניהול מידע– מידע הינו הבסיס לקבלת החלטות במדיניות ציבורית.
ניהול כלל המידע וניתוחו למקבלי ההחלטות על מנת שהללו יקבלו את המידע הנכון במטרה לסייע בקבלת החלטות. בחירום כמות המידע וחשיבות זמינותו לצורך לקבלת החלטות מהירות ונכונות גדול, לכן חשוב שברשות המקומית בעיקר בחירום יהיה מי שירכז את כל המידע המתקבל מהשטח ומגופי ממשלה שונים.
שימו לב שהחשיבות איננה רק באיסוף המידע הרלבנטי, אלא גם בניתוח והסקת מסקנות רלבנטיות עבור מנהלי הרשות.
ככל שהמידע הרלבנטי יהיה בידי הרשות גדול ומדויק יותר, כך זמן קבלת ההחלטות ואיכותן תשתפר.
19. מענה לתרחיש יחוס – מוכוונות הרשות חייבת להיות תואמת לתרחיש היחוס הרלבנטי לה. ברור לחלוטין שהייחודיות של אוכלוסיית כל רשות מקומית מחייבת מענה שונה ומיקומה הגאוגרפי מחייב מענה שונה לא אחת ( אין דין היערכות ישוב בגבול עזה לישוב שנמצא במרכז הארץ, אין דין זהה לישוב בעל צפיפות מגורים גבוהה לזה למועצה אזורית וכדומה). תרחיש היחוס נקבע על ידי פיקוד העורף וכחלק מתהליך המוכנות יבחנו האם המענה שהרשות נותנת אכן מתייחס לתרחיש היחוס ונותן לא מענה הולם.
20. טיפול במקלטים – חלק מהמוכנות של הרשות הינה הכנת המקלטים הציבורים לקליטת אוכלוסייה בחירום, ניקיון, חשמל, שירותים, צביעה כולל סימון בצבע זוהר בחושך של דרכי מילוט, וידוא שיציאות החירום פנויות ופתוחות והמקלטים מפונים מפולשים ככל שיש ומציוד שאינו נחוץ או ממלא את המקלט.
במבני ציבור יש לוודא שהמקלטים מפונים מציוד וכך יש לעשות גם בבניינים בהם לא אחת המקלטים משמשים לאחסון חפצים. שימו לב שעם הכרזת מצב חירום בעורף יש כלים חוקים לפינוי מקלטים בבניינים פרטים.
מתקשה בשגרה= בכאוס בחירום – ככל שהרשות המקומית מתקשה לתפקד בשגרה ונותנת מענה בלתי מספק לאוכלוסייה המתגוררת בה כך בחירום הרשות תתקשה לתפקד ולתת לתושביה את המענה הנדרש.
במסמך זה רכזתי לא מעט נקודת המרכיבות חלק מפאזל המוכנות הרשותית לחירום, ויש עוד
בדצמבר 2018 סיימתי את תפקידי כראש המועצה המקומית בקדימה-צורן לאחר שהרשות ממוקמת בין הרשויות המוכנות ביותר לחירום באזור השרון (בהתאם לנתוני פיקוד העורף).
