הארנונה המסחרית הינה מלכודת הדבש של הרשויות המקומיות, אנו נמצאים באמצעו של משבר שיוביל להקטנת שטחי התעסוקה אל מול הגידול בכמות התושבים, מגמה זו תוביל לצמצום הכנסות הרשויות המקומיות אל מול הגידול בהוצאותיהן.טיפול מהיר ומקיף במהפכה בשוק הנד"לן המסחרי תמנע התמוטטות כלכלית של הרשויות המקומיות בעתיד.
העולם משתנה
העולם משתנה לנגד עיננו בעוד שהרשויות מלקקות דבש העולם העסקי משתנה לנגד עיננו כתוצאה מהמהפכה האלקטרונית. עסקים מסורתיים נסגרים כתוצאה ממעבר לרכישת מוצרים באינטרנט, משרדים נסגרים כתוצאה מהמעבר לעבודה בחללי עבודה ועבודה מהבית, ומפעלים משנים קווי יצור ומחפשים דרכים לצמצם עלויות תהליך שמוביל צמצום שטחים לתעשייה. כאשר הנכסים המסחריים מתרוקנים, מוצאים עצמם בעליהם, ללא מקור להחזר הלוואות, וכאשר נטל אחזקת הנכסים נופל על כיסם המתרוקן של בעלי הנכסים, נוסף גם נטל תשלומי הארנונה לרשות המקומית, עוד הוצאה קבועה שאותה בעלי הנכסים הריקים, צריכים לשלם מכיסם. כלכלת הרשויות המקומיות בישראל מבוססת בין היתר, על הכנסות מארנונה. הארנונה למגורים מהווה בממוצע כ- 30% מההוצאה של הרשויות המקומיות, ויתרת ההכנסה מגיע מארנונה לעסקים, הכנסות עצמיות שונות, ותשלומי העברה מהממשלה לרשות המקומית.
לעומת הארנונה למגורים שאינה מכסה את ההוצאה הציבורית לאספקת שירותים לתושבים, הארנונה לשטחי מסחר גבוהה לאין שיעור לעומת הארנונה למגורים, כאשר ההוצאה לצורך אחזקת שטחי התעסוקה נמוכה משמעותית לעומת ההוצאה עבור יחידות דיור. כך שיתרת ההוצאה הציבורית מכוסה מארנונה שמקורה מנדל"ן למסחר, תעשייה ותעסוקה (כך לעיתים 55% מהכנסות הארנונה של הרשויות המקומיות נובעות מהארנונה לעסקים), מתשלומי העברה מהממשלה לרשויות ומהכנסות עצמיות אחרות של הרשויות המקומיות.
איך המשבר ישפיע על הרשויות המקומיות?
ככל שיותר אנשי עסקים יעברו לעבוד בחללי עבודה כמו Wework או יעברו לעבור מהבית, ובמקביל הסחר האלקטרוני דרך האינטרנט ימשיך לצמוח, תמשיך מגמת הצמצום בדרישה לשטחי מסחר באופן יחסי לגידול באוכלוסייה, כך שאחוז הארנונה מעסקים לרשויות צפויה לקטון.
לא אחת משמשים מרכזים מסחריים גם כמרכזה של הקהילה, אירועים קהילתיים מתנהלים במרכז, המרכז המסחרי הינו מקום מפגש לצעירים בערב ובמהלך היום למשפחות לזוגות וקבוצות שונות. דמיינו שכל זה ייעלם! מעבר לקיצוץ בשירותים הציבורים, גם חלק מהחוויה הקהילתית תיעלם מרחובות הרשות המקומית ובמקומה יישאר ואקום אותו יהיה צורך למלא בדרך כל שהיא על מנת לשמר קהילות.
כך במקביל ולאור תהליך הבינוי המואץ למגורים שיזמה הממשלה, מאשרות הועדות לתכנון ובניה תוספת נרחבת של שטחי תעסוקה לרשויות, שיתכן שלא יבנו כלל בעתיד הנראה לעין. כבר היום אחוז המימוש של בניה לתעסוקה נאמד בכ- 50% מסה"כ הזכויות המאושרות בתככניות בנין העיר (תב"ע), ולהערכתי אחוז זה צפוי לקטון דרסטית ככל שהמרחק מהמרכז יגדל.
איך המשבר ישפיע על הרשויות המקומיות?
לקיטון הצפוי בהכנסות הרשויות המקומיות יש השלכה גדולה עלינו התושבים. ככל שהכנסותיהן של הרשויות יקטן כך תקטן יכולתן של הרשויות המקומיות לספק שירותים מוניציפליים לנו התושבים, יתכן ששירותים הניתנים כיום יאלצו להיפסק, או להצטמצם, לחילופין במטרה שלא לפגוע בשירות לתושב יגדל נטל הארנונה לכל יחידת מגורים באחוזים ניכרים, כך שכמות הכסף הפנויה לכל בית אב תקטן והצריכה הפרטית תקטן.
מה עושים על מנת להתכונן טוב יותר לעתיד?
1) ההפנמה שאנו נמצאים בתוך משבר, הינה השלב הראשון למציאת פתרון. על הרשויות המקומיות והממשלה לבנות אסטרטגיה של התייעלות, צמצום הוצאות ויצירת מקורות הכנסה חדשים לרשויות המקומיות.
2) המתכנן האורבני חייב להכיל את השינוי המתרחש, ולשנות את תפיסת התכנון האורבני כך שמרכזי התרבות, הנוער והספורט יבנו כחלק בלתי נפרד מהמרכזים המסחריים. כך באמצעות עירוב השימושים העירונים נקבע עוגן קהילתי ומסחרי משולב.
3) הממשלה חייבת להוביל תהליך אסטרטגי , שיוביל להפסקת העמסת הגירעון הממשלתי על כתפי הרשויות המקומיות.
4) הרשויות המקומיות והממשלה חייבים להוביל במשותף תהליך של השקעה משותפת לטיוב המשאב האנושי ברשויות המקומיות לצד התמעט כלי ניהול מתקדמים בהם טכנולוגיה מתקדמת שתביא להתייעלות השירות לתושב לצד הובלת פרויקטים לאומיים לצמצום עלויות לרשויות המקומיות תביא למוכנות טובה יותר של השלטון המקומי והממשלה, וליכולות לצלוח את המשבר בהצלחה.