ניהול משבר הקורונה ברשות המקומית

התפרצות וירוס הקורונה ,מציב את הרשויות המקומיות בחזית העשייה, כספקיות העיקריות של פתרונות לצרכי הקהילה והסביבה.
רשות שלא תערך לשינויים המחייבים כתוצאה ממשבר הקורונה, עלולה להיקלע בתוך פרק זמן קצר לבעיה כלכלית שתסכן את האפשרות שלה לספק שירותים חיוניים לתושביה בעתיד.

אתגרי הרשויות המקומיות גדולים ומורכבים, והיערכות לאתגרים הללו מבוצעת ברוב הרשויות תוך כדי שיגרת החירום שנכפתה על כולנו, כשהפעולות מבוצעות תוך צמצום ניכר של כח האדם העומד לרשותן בשגרה.

הרשויות המקומיות כידוע, הינן האחראיות על אספקת שירותים חיוניים כגון חינוך, רווחה, איכות הסביבה, הנדסה, מים, ביוב, שמירה על רציפות תפקודית של מפעלים חיוניים (כגון קופות החולים, בתי מרקחת, תחנות דלק, אספקת גז מידע לציבור, לצד שירותי תרבות, פנאי , ספורט  לתושביהן ועוד.
הרשויות המקומיות מתמודדות עם החלטות הממשלה על סגירת עסקים, הכנסת ציבור נרחב לבידוד ביתי, צמצום התקהלות מעל 10 אנשים, השבתת החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי, לפרק זמן ארוך והגבלה על פתיחת מוסדות ציבור.

לצד הגזירות שנוחתות על הציבור, הרשות המקומית פועלת בסביבה של חוסר ודאות, שחלק ממנה מחייב טיפול בקונפליקט תקציבי קשה, הדורש לאזן בין הצורך בשמירה על תקציב מאוזן, הבא לידי ביטוח בין היתר בחובת גבית ארנונה, שמירה על הסדר הציבורי (גם על ידי דוחות חניה, קנסות איכות הסביבה, וקנסות חניה), לבין הצורך בהתחשבות בבעלי עסקים ותושבים שהנחיות הממשלה גרמה להם לאבד את מקור פרנסתם, וצמצום היכולת של התושבים לשלם את הארנונה בזמן (ואולי בכלל), גידול צפוי בהנחות ארנונה כתוצאה מהשינוי במשק והכנסת מאות אלפי אזרחים למעגל האבטלה.

ניהול תקציב הרשות בשעת משבר

בתקופה מאתגרת זו, על אנשי הכספים ברשות לבצע הערכת מצב צופה פני עתיד, בה ינותחו ההשפעות המאקרו הכלכליות על תקציב הרשות.

טוב תעשה הרשות המקומיות באם תבחן באופן מידי דרכים לקצץ בהוצאותיה, תמנע מגיוס כ"א שאינו חיוני, ותחל בפעולות הנדרשות להקטנת תקציב הפעולות של הרשות.

זה הזמן לרשויות מקומיות שעדין לא החלו בפעולת השקעות לייצר הכנסה פאסיבית לרשות, או צמצום ההוצאה הקבועה, להתחיל ליזום פרויקטים כגון: החלפת תאורה ללדים, יצור חשמל מאנרגית השמש, שימוש בחיישנים לניהול פינוי האשפה, הרחבת המיחזור, פיקוח על משק המים להשקיית הגינות הציבוריות ועוד. הזרמת כספים למשק גם על ידי הרשויות המקומיות, משמשת עוד כלי ליצירת מקומות עבודה וחיזוק הכלכלה.

תקציב הפיתוח של הרשות המקומית מחייב התאמה מיידית, ושינוי של סדרי עדיפות בתוך התקציב (המחייב אישור מליאה), כל צמצום כ"א בתוך הרשות ומעבר לעבודה מהבית מחייב לצייד את עובדי הרשות במחשבים ניידים וגישה לאינטרנט (למי שאין בבית), רכישת תוכנות נוספות כגון זום, Team-Viewer  ואחרות.
פעולה זו מחייבת שינוי מידי כאמור בסדרי העדיפויות ותהיה לו השפעה על תכנית העבודה הרשותית. אספקט נוסף שיש לקחת בחשבון בניהול המשבר הינו הפסקתם של פרויקטים לבינוי ועיקובים אפשריים באספת מוצרים להצטיידות מוסדות החינוך, ועצירת פיתוח תשתיות שיביאו להאטת קצב בינוי יח"ד חדשות.

היערכות לפתיחת שנת הלימודים בזמן משבר

השפעות סגר על השטחים, וצמצום עבודה של קבלני בנין, לצד צמצום יבוא ויצור של מוצרים ושירותים, תשפיע בצורה קשה על פתיחת שנת הלימודים הבאה, ולכן על הרשות המקומית לבחון חלופות אפשריות לחוסרים הצפויים הן בכיתות לימוד והן בציוד או להקדים הזמנת ציוד במטרה להימנע מתקלות אפשריות.

אישורי מעבר לעובדים חיונים

הנפקת אישורי מעבר לעובדים חיוניים – כהכנה לעוצר/ הגבלת תנועה-  על אגף הבטחון ברשות להנפיק לעובדים חיוניים תעודות מעבר, שתאפשרנה להם לבצע את עבודתם החיונית בכל מקרה של עוצר או הגבלת תנועה.

השנויים הנדרשים בתקציב השוטף ותקציב הפיתוח צריכים להיות מאושרים בלוח זמנים קצר בוועדת הכספים, במליאת הרשות וברשויות שאינן איתנות גם במשרד הפנים.

במאמר קצר זה, לא נכנסתי לכל משימות האגפים בחירום, אולם ככל ויש בכך צורך אשמח לעמוד לרשותכם בנושא.

עקבו אחרינו במדיה החברית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *