שנה תקציבית חדשה, הינה הזדמנות מצוינת לעשות עוד סדר ברשות המקומית:
תקציב הרשות המקומית שזה אתה אושר, מחייב אותנו כמו כל שנה גם להתייעלות, שמאפשרת בין היתר למצוא כספים "רדומים", להבאת תקציבי מדינה שממתינים לאיסוף, בחינה מקיפה של נכסיה של הרשות המקומית וניהולם האפקטיבי בהתאם לנדרש מתוקף סמכותה ואחריותה של הרשות המקומית.
העבודה הסיזיפית יכולה להניב כסף רב ומהר שיכול לשמש להמשך קידום השירות לתושב.
על פי תפיסת עולמי, נכון תמיד להתחיל את הסדר והניקיון בתוך הרשות המקומית, גם בהיבט הניהולי ובטח בהיבט השמירה על נכסי הציבור.
1) מיפוי מקורות הכנסה של הרשות המקומית- לרשות המקומית מקורות הכנסה רבים ומגוונים:
ארנונה למגורים, ארנונה לעסקים, היטלים, תקציבי ממשלה (תשלומי העברה), הכנסות עצמיות מחינוך, חניה ציבורית בתשלום, הכנסות רווחה, צהרונים, השכרת נכסים ועוד.
על הרשות לבצע בדיקה מקיפה של כלל הכנסותיה, לבחון אפשרות להגדיל את אחוזי הגביה של החובות אליה, מיצוי הכנסות מדינה (בחינוך, בתחבורה, רווחה, תרבות וספורט ועוד…).
2) בחינת התקשרויות – בכל התקשרויות הרשות המקומית קיימים לא מעט מקומות להתייעלות וחסכון כספי.
יש צורך לעבור על כל ההתקשרויות ברשות המקומית, לרענן את ההתקשרויות המחייבות ריענון על ידי הוצאת מכרזים חדשים, הצעות מחיר, ריענון ספר ספקים ובחירת יועצים חדשים ככל שצריך.
בסעיף זה טמונים שני יסודות חשובים ביותר בניהול של רשות מקומית – הראשון מינהל תקין והשני ייעול עבודת הרשות לצד הכנסת רעיונות חדשים מיועצים חדשים ומנוסים.
3) סגירת תב"רים ישנים – בתב"רים ישנים קבור לא מעט כסף שניתן לשחרר לפרויקטים חדשים.
מעבר לחובה בסגירת תב"רים (הסגירה חייבת להיות מאושרת במליאת הרשות ובמשרד הפנים), תמצאו שפרויקטים שתוקצבו בעבר הסתימו ונותרה יתרה למימוש בתב"ר, מצד שני לעיתים תמצאו שריונים בתב"רים שאין בהם צורך, ושימו לב למקורות ההכנסה של התב"ר – לעיתים אנשי הכספים שוכחים לדווח על סיום פרויקט למשרדי הממשלה שתקצבו את הפרויקט והרשות לא מקבלת החזר עבור הכסף שיצא.
4) סקר נכסי הרשות – ביצוע סקר של נכסי הרשות המקומית יכול להוביל לגילויים מרעישים.
נכסים של הרשות אליהם פלשו ויש צורך לפנות את הפולשים, נכסים נטושים של הרשות שיכולים לייצר הכנסה, הפקעות שבוצעו שמאפשרות השבחתם, הפקעות שלא הושלמו ודורשים השלמה, נכסים שהופקעו אולם הרשות לא תפסה בהם חזקה ועוד. חובה לדאוג לניהול הנכסים של הרשות המקומית באופן מיטבי הן במסגרת החובה החוקית של הרשות לשמור על נכסיה, והן במסגרת הגדלת פוטנציאל ההכנסות.
5) יעול הרכש- אחת מנקודות התורפה של הרשויות המקומיות הינו הרכש. ברוב הרשויות אין מי שבקיא בביצוע רכש, עובדה הגוררת תשלום גבוה בעבור מוצרים ושירותים אותם ניתן לרכוש לא אחת באיכות טובה יותר, ובמחירים זולים יותר. פוטנציאל החסכון בייעול הרכש גדול מאוד ובא לידי ביטוי באופן מידי בסעיפי הפעולות השונות ברשות המקומית.
6) העלאת
אחוזי הגביה- במהלך
חודש ינואר 2020 תנפיק הרשות המקומית שוברי ארנונה לשנה החדשה.
אחד היעדים שיש להציב לאגף הכספים/גביה להעלות את אחוז הגביה מהשוטף לצד העמקת
הגביה מפיגורים.
ככל שאחוז הגביה יעלה כך יתאפשר לרשות לבצע תיקוני תקציב במהלך השנה ולהפנות את
עודפי הגביה לשיפור השירות לתושב.
7) שיפור השירות הדיגיטלי- מגמת העמקת השירות הדיגיטלי לתושב כגון הכנת תיק תושב, ואספקת מירב "שירותי הדלפק" לתושב באופן מכוון ישפר את השירות, ויפנה כ"א לייעול עבודת הרשות המקומית ולחסכון בכ"א.
8) השתלמויות
לעובדים – המשאב
החשוב ביותר של הרשות המקומי הינם העובדים. כל השקעה בהשתלמויות העובדים מגדילה את
מאגר הידע והמקצועיות שלהם, לצד הפריה הדדית מאנשי מקצוע בתחום העיסוק שלהם שנוצרת
בעצם המפגשים הבין אישיים בהשתלמויות המקצועיות.
ככל שתקצה הרשות המקומית תקציבים להשתלמות עובדיה, כך תקבל עובדים מקצועיים,
יעילים ומאושרים יותר.
עלי:
שביט מס – ראש מועצת קדימה-צורן בשנים 2013-2018.
בוגר תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל-אביב.
בוגר תואר ראשון במינהל עסקים והתמחות בשיווק – המסלול האקדמי של המכללה למינהל.
מגשר מוסמך
עקבו אחרינו במדיה החברית
